ממלכת סקוטלנד
מוטו לאומי | איש אינו מתגרה בי מבלי להיענש | ||
---|---|---|---|
ממשל | |||
משטר | מונרכיה אבסולוטית | ||
ראש המדינה | מונרך של סקוטלנד | ||
מונרך של סקוטלנד | אן, מלכת בריטניה | ||
שפה נפוצה | גאלית סקוטית, סקוטית, לטינית | ||
עיר בירה | אדינבורו | ||
רשות מחוקקת | Parliament of Scotland | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה | ||
היסטוריה | |||
תאריכי הקמה | המאה ה־9 | ||
תאריכי פירוק | 30 באפריל 1707 | ||
ישות יורשת | ממלכת בריטניה הגדולה | ||
כלכלה | |||
מטבע | פאונד סקוטי | ||
ממלכת סקוטלנד (באנגלית: Kingdom of Scotland, בגאלית סקוטית: Rìoghachd na h-Alba, בסקוטית: Kinrick o Scotland) הייתה מדינה בצפון אירופה, בשלישו הצפוני של האי הבריטי. הממלכה התקיימה כמדינה עצמאית משנת 843 עד חוקי האיחוד של 1707, שאיחד אותה עם ממלכת אנגליה כממלכת בריטניה הגדולה (1707–1800).
שלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך רוב שנות קיומה של ממלכת הסקוטים ניתן תוקף למונרך יחיד, או לארכימונרך שהיה במעמד גבוה מעל לקבוצת מלכים אשר עליהם שלט. זהות יורש העצר נקבעה בדרך-כלל על ידי המלך בעודו על ערש-דווי; היורש נקרא טאניסט (tanist; גאלית סקוטית tanaiste).
הפרלמנט הסקוטי היווה את הרשות המחוקקת. חברי הפרלמנט כקבוצה נקראו "שלושת מעמדות המלוכה" (the Three Estates) למשך רוב רובה של היסטורית הפרלמנט: המעמד הראשון הורכב מאנשי הכמורה, המעמד השני מאנשי האצולה והמעמד השלישי מנציבים עירוניים.
מהמאה השש-עשרה אורגן מחדש המעמד השני על ידי קבוצה נבחרת של נציבים כפריים. בעקבות שינוי זה הועלה הרעיון ליצור "מעמד רביעי", וכן הוצע להגדיר "מעמד חמישי" המורכב מפקידים הנושאים משרות מלכותיות. היסטוריונים החוקרים את ענייני הפרלמנט רואים חלוקות אלו כבעייתיות. בכל-זאת הכינוי לאספת חברי הפרלמנט נשאר "שלושת המעמדות", בעוד הפרלמנט היווה מקשה אחת.
התיעוד הראשוני בו מופיע הפרלמנט הסקוטי מקורו בתחילת המאה השלוש-עשרה; האספה הראשונה לה נמצאה עדות אמינה הייתה בקִירְקְלִיסְטוֹן (Kirkliston), עיירה קטנה סמוכה לאדינבורו, בשנת 1235 בתקופת כהונתו של המלך אלכסנדר השני. אספה זו כונתה ברשומות הלטיניות Colloquium, בדומה לכינוי שדבק בפרלמנט האנגלי.
האספה האחרונה התקיימה ב-25 במאי 1707. בשנה זו הועבר חוק האיחוד של 1707 אשר איחד את ממלכת סקוטלנד וממלכת אנגליה לממלכת בריטניה הגדולה, לה היה פרלמנט משלה – הפרלמנט של בריטניה הגדולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממלכת סקוטלנד אוחדה בשנת 843 לאחר שקנת מק'אלפין (King Kenneth of Scotland 810–858), מלך כל הסקוטים, הוכרז גם כמלך הפיקטים.
בתחילה הוגבלה הממלכה לצפון נהרות הפורת' והקלייד (Forth and Clyde); דרום-מערב סקוטלנד המודרנית עוד נשארה תחת שליטתה של ממלכה בריטונית; דרום-מזרח סקוטלנד גם היא תחת שליטה בריטית ואף פרו-אנגלית. השליטה על אזור זה החלה בתקופתו של קונסטנטין השני (879–952) ולבסוף נפלה לידי הסקוטים בשנת 1018, כאשר מלקולם השני, מלך סקוטלנד, הרחיב את הגבול הדרומי לנהר הטוויד (Tweed). זהו גבולה הדרומי של סקוטלנד עד לימינו.
בשנת 1263 לחמה סקוטלנד בנורווגיה בקרב לרגס (Battle of Largs – על השם העיר הסקוטית לידה התרחש הקרב) על השליטה על איי מערב סקוטלנד.[דרושה הבהרה] קרב זה הוכיח כי נורווגיה כבר אינה מסוגלת לשלוט על איים מרוחקים אלו. בשנת 1266 חתם המלך הנורווגי מגנוס השישי על הסכם פרת' (Treaty of Perth), אשר עיקרו הכרה נורווגית בשליטת סקוטלנד על האיים.[דרושה הבהרה]
בין סקוטלנד לצרפת נכרתה שורת הסכמים הנקראת ברית אולד (Auld Alliance). הראשון שבהסכמים נכרת בשנת 1295 על ידי ג'ון באליול, מלך סקוטלנד, ועל ידי פיליפ הרביעי, מלך צרפת. ברית אולד נכרתה בעיקר נגד ממלכת אנגליה שהוותה אויב משותף לסקוטלנד ולצרפת.
לסירוגין ⁹שתי הממלכות הפיקו תועלת הדדית רבה מהברית, במיוחד לאחר פרוץ מלחמת מאה השנים, אך שימושה היה רחוק מהדדי. אנשים רבים בסקוטלנד הטילו ספק אם נבון לצאת למלחמה באנגליה אך ורק מתוך אינטרסים צרפתיים.
בשנת 1468 התרחבה ממלכת סקוטלנד משמעותית בפעם האחרונה, לאחר שג'יימס השלישי, מלך סקוטלנד, התחתן עם מרגרט, בתו של כריסטיאן הראשון, מלך דנמרק, וקיבל את איי שטלנד ואורקני כנדוניה.
בתקופת מלכותו של ג'יימס הרביעי, מלך סקוטלנד (מלך 1488–1513) סקוטלנד פרחה מבחינה תרבותית. בתקופה זאת החל הרנסאנס הארופאי לחדור לסקוטלנד. סקוטלנד התקדמה רבות בתחום החינוך במאה ה-15 לאחר הקמתן של אוניברסיטת סנט אנדרוז בשנת 1413, אוניברסיטת גלאזגו (Glasgow) בשנת 1450, ואוניברסיטת אברדין (Aberdeen) בשנת 1494. יחד עם הקמת האוניברסיטאות הועבר חוק החינוך של 1496, אשר ציווה על כל אנשי האצולה ובעלי האחוזות החופשיים לשלוח את בניהם הבכורים לבית ספר ללימוד לטינית, בדרך כלל בגילאי 8–9; לאחר שלמדו לטינית, הילדים נשלחו לבתי-ספר למשפטים או לאמנות למשך לפחות שלוש שנים.
במאה ה-16 התרחשה בסקוטלנד הרפורמציה הפרוטסטנטית, בהשפעת תורותיהם של מרטין לותר וז'אן קלווין. למרות הוצאתם להורג של מטיפים פרוטסטנטים ולותרנים על כפירה, המשיכה המהפכה.
לבסוף בוצעה הרפורמציה על ידי הפרלמנט בשנת 1560 אשר קבע את האמונה הפרוטסטנטית כדתה הרשמית של סקוטלנד במקום האמונה הקתולית. למעשה הזרם הקתולי לא נמחק לגמרי בסקוטלנד, ונשאר חזק במיוחד באזורים ההרריים (Scottish Highlands).
בשנת 1603 מתה מלכת אנגליה אליזבת הראשונה מבלי שהותירה אחריה יורשים לכתר. למרות היריבות בין שתי הממלכות, לעיתים קרובות חלו נישואים בין ממלכת אנגליה לממלכת סקוטלנד. לכן, בהיעדר יורש ישיר למלכה אליזבת, קרוב המשפחה והיורש הקרוב ביותר היה לא אחר מג'יימס השישי, מלך סקוטלנד, אשר בעלייתו לכס המלוכה האנגלי נקרא גם ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. באותה תקופה מלכי אנגליה נודעו גם כמלכי אירלנד, ולכן בנוסף לכל היה גם ג'יימס הראשון, מלך אירלנד. איחוד זה נודע בתור איחוד הכתרים (Union of the Crowns) על אף ששתי הממלכות (או שלוש הממלכות, יחד עם אירלנד) המשיכו להתקיים עד היווצרות ממלכת בריטניה הגדולה.
המאה ה-17 הייתה תקופת תסיסה בסקוטלנד. צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, פתח בהתעמתות דתית כאשר כפה ספרי תפילה בסגנון אנגלי על הכנסייה הסקוטית, מה שבסופו של דבר גרם לייסוד תנועת הברית הלאומית (National Covenant) אשר נלחמה במלך בגלוי. מאורעות אלו הביאו ישירות לפתיחת מלחמת הבישופים (Bellum Episcopale – Bishops' Wars), ולפתיחת מלחמת שלוש הממלכות (Wars of the Three Kingdoms). בשנים 1651–1660 סקוטלנד הייתה תחת שלטונו הצבאי של אוליבר קרומוול.
בשנת 1688 המהפכה המהוללת הייתה בעיצומה, ובעקבותה הודח ג'יימס השביעי הקתולי ובמקומו עלתה לשלטון מרי השנייה יחד עם בעלה, ויליאם השלישי, מלך אנגליה.
רוב הסקוטים קיבלו את הזוג המלכותי החדש, אך סקוטים רבים, בייחוד באזורי ההרים, נשארו נאמנים לג'יימס השביעי. קבוצה זו יצרה את זרם היעקוביטים (השם James הוא צורתו האנגלית של "יעקב"), שעיקריה היו החזרת הדת הקתולית לסקוטלנד והחזרת יורשו של ג'יימס השביעי כמלך סקוטלנד.
האיחוד עם אנגליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד הוכתר בשנת 1603 כמלך על אנגליה. איחוד זה היה חלקי בלבד, איחוד אישי (personal union). על-אף שחלקו אותו ראש מדינה, סקוטלנד ואנגליה המשיכו להתקיים כשתי מדינות נפרדות אשר לכל אחת פרלמנט וממשל משלה.
שלושה ניסיונות פוליטיים נעשו (בשנים 1606, 1667 ו-1689) במטרה לאחד את שתי המדינות לפי חוק. אלו היו הפעולות הראשונות שמאחוריהן עמדו התנועות הפוליטיות של שתי המדינות, על-אף שסיבותיהן היו שונות. מבחינת האנגלים, מטרת האיחוד הייתה להתוות קו ירושה פרוטסטנטי לכס המלכות.
תוכנית דריין שבה סקוטלנד ניסתה ליצור קולוניה במצר פנמה נכשלה. חלומות סקוטלנד להפוך למעצמת סחר עולמית נפלו. התוכנית נכשלה באופן סופי בשנת 1700 והיא השאירה את סקוטלנד מרוסקת חסרת כסף. דבר זה דרבן את סקוטלנד להתאחדות עם האנגלים בכדי לא לפשוט רגל.
שני חוקים נחקקו במטרה לאחד את שתי הממלכות. הראשון בשנת 1706 על ידי הפרלמנט האנגלי, והשני חודשים ספורים לאחר מכן בשנת 1707 על ידי הפרלמנט הסקוטי. שני החוקים נקראים יחדיו חוק האיחוד של 1707, ושניהם באו לידי ביטוי ב-1 במאי 1707. חוק האיחוד איחד את שתי הממלכות כממלכת בריטניה הגדולה. בנוסף, חוק האיחוד ביטל את הפרלמנטים האנגלי והסקוטי, וייסד את הפרלמנט של בריטניה הגדולה.
דגל סקוטלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]דגל סקוטלנד מורכב מצלב אנדרו הקדוש. דגלים נוספים נוצרו בהתאם לאיחודים ולשינויים בהרכב הממלכה. בכל הדגלים, הרקע הכחול והצלב האלכסוני הם אלו שייצגו את סקוטלנד באיחוד.
-
דגל הממלכה המאוחדת שבשימוש מאז 1801. הצלב הנוסף, הוא צלב פטריק הקדוש, נוסף לאחר איחוד הממלכה עם אירלנד
-
דגל האיחוד הסקוטי, בו הצלב הסקוטי בקידמה והצלב האנגלי ברקע. דגל זה היה בשימוש בסקוטלנד בשנים 1606–1707
-
דגלה של סקוטלנד עוד משנת 832
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקודם: פיקטים העת העתיקה – 843 דאל ריאטה המאה השישית – 843 |
היסטוריה של הממלכה המאוחדת ממלכת סקוטלנד 843–1707 |
הבא: ממלכת בריטניה הגדולה 1707–1801 |